פגיעה בתפקוד תאי העצב במערכת העצבים המרכזית. סיבי העצבים בגוף האדם (אקסונים) עטופים בחומצת שומן זרחתית הנקראת מיאלין. בטרשת נפוצה, מתרחשת פגיעה והפחתה בייצור המילאין, וכתוצאה מכך נפגע המעבר של הזרם החשמלי בין תאי העצב. פגיעה זו גורמת לתפקוד לקוי במוח, שמשפיע על תפקוד איברים שונים בגוף. המוח, ששולח פקודות לכל חלקי הגוף, מתחיל לשלוח פקודות משובשות שמשפיעות על תחומים כמו ראייה, שרירים, חוט השדרה והליכה.
סמפטומים
כיוון שמדובר במחלה מהתחום הנוירולוגי (העצבי), רוב התסמינים נובעים מליקוי בעיבוד המידע שהמוח מעביר לגוף. התסמינים השכיחים ביותר של טרשת נפוצה הם ליקוים בראייה, רעד, חוסר יציבות, תחושות נימול בגוף, כאבים, חולשה ועייפות. התסמינים משתנים מאדם לאדם ויכולים לכלול גם חוסר ריכוז, קשיי למידה וזיכרון, נטייה לחרדה ודיכאון, איבוד שליטה בסוגרי מערכות כמו שלפוחית השתן והמעיים. לטרשת נפוצה יש ארבעה סוגים עיקריים שלכל אחד מהם יש תסמינים שונים ותחום פגיעה שונה. טרשת נפוצה יכולה להגיע בצורת התקפים וגם באופן חלש, מתקדם וחמור.
מאפיינים נוספים
המחלה נחשבת כקשה לאבחון ומתגלה בעיקר משילוב אבחונים שכוללים בדיקת דם, MRI או בדיקת נוזל המוח. המחלה אינה ניתנת לחיזוי אך כן ניתן לראות מהו סוגה. אופייה הכרוני של המחלה הופך אותה לחשוכת מרפא, עם זאת ישנם טיפולים המוצעים לחולים על מנת לטפל בסימפטומים ולדכא את התקדמות המחלה; מתן סטואידים, תרופות, פיזותרפיה, זריקות וטיפולי שיחות. מלבד הטיפולים הללו, מוצעים רשימה של טיפולי רפואה משלימה, אך אלו נועדו בעיקר כדי לשפר את הרגשת החולה ופחות על מנת להקל על הסימפטומים ויש להיוועץ ברופא.
